קְוֻצּוֹתַ֖י =ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן ברויאר ומג״ה)
• ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י (נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי״ו)
• יש סימן קצת מטושטש אך עדיין ברור של קובוץ מתחת לאות וי״ו <קְוֻּצּוֹתַ֖י>.
• ייבין ה.11 (עמ׳ 65-66) כתב: ב-2 מקומות מצויה ו ואחריה u באמצע תיבה, ושתיהן נשתמרו ב׳׳לש1׳׳ בלבד: קְוּצּוֹתַ֖י (׳׳ל׳׳ שה״ש ה,ב; כנראה נמחק קבוץ תחת ו; אפאראט ב״ה: קְוֻּ; ׳׳ש1׳׳ קְוֻצּ), קְוּצּוֹתָיו֙ (׳׳ל׳׳ שם, יא; לא נראית מחיקה בו׳; ׳׳ש1׳׳ קְוֻצּ). אפשר שהניקוד המקורי ב׳׳ל׳׳ או במקור שהעתיק ממנו היה: וֻּ, היינו: בנקודה בו׳ להדגשת מבטאה התנועי ובקבוץ לתנועת u, אך מנקד ׳׳ל׳׳ השמיט את הקבוץ מתוך סברה שלפניו סימון כפול של תנועת u, בשורק ובקבוץ, ואחד מהם מיותר.
• הערות דותן וברויאר (והמקליד הוסיף כאן קובו״ץ בלי להעיר, כמו שעשה להלן בפסוק י״א).
קְוֻצּוֹתָיו֙ =ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן וברויאר ומג״ה), וראו לעיל פסוק ב׳ בהערת הנוסח
• ל!=קְוּצּוֹתָיו֙ (נקודת שורוק במקום קובוץ בוי״ו)
• הערות דותן וברויאר והמקליד (האחרון לא העיר למעלה בפסוק ב׳).
מַחֲמַדִּ֑ים =ש1 ובדפוסים
• ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים (חי״ת דגושה?!)
• הערת המקליד